מי אתה מגנזיום?
מגנזיום הנו היסוד השמיני בתפוצתו בין כל היסודות הכימיים על פני כדור הארץ. בעומק כדור הארץ הוא היסוד הנפוץ ביותר אחרי החמצן (בכמות האטומים). המגנזיום אינו מופיע בטבע כמתכת, אלא כיון, בעיקר בתרכובות עם חמצן ועם יסודות כימיים נוספים. הוא הוכר כיסוד בשנת 1755 ובודד לראשונה בידי סר המפרי דייוי בשנת 1808.
תכונות ויתרונות בתעשיות השונות
המגנזיום המתכתי הוא בעל ברק דמוי כסף והוא המתכת המבנית הקלה ביותר. משקלו הסגולי הוא 1.7 גרם לסמ"ק בלבד, קל פי 4.5 יותר מן הברזל (7.8 גרם לסמ"ק) וקטן בשליש ממשקלו של האלומיניום (2.7 גרם לסמ"ק). זהו סוד קסמו של המגנזיום: היחס בין חוזקו [תכונה המציינת את המאמץ המקסימלי שמתכת או סגסוגת יכולות לעמוד בו לפני כישלון (שבר)] למשקלו טוב יותר מזה של פלדה ואלומיניום. תכונה זו עושה אותו אטרקטיבי במיוחד לשימושים ולמוצרים שבהם יש חשיבות גבוהה להפחתת המשקל, כמו לדוגמה בתעשיות התעופה והרכב. יתרונות נוספים הם יכולתו לספוג אנרגיה ולפזרה. תכונה זו מקבלת משנה תוקף כשמדובר במוצרים בעלי אופי בטיחותי שתפקידם לספוג את האנרגיה (בתאונת דרכים למשל) ולהציל חיים. למגנזיום תכונות יציקות (מתארות באופן כללי את הזרימות של הסגסוגת במהלך היציקה, היווצרות פגמים ביצוק וכדו') טובות הבאות לידי ביטוי בקיצור זמן המחזור ליצירת מוצר ובהארכת חיי תבניות היציקה (כ-30% יותר מתבניות אלומיניום).
כאמור, המגנזיום אינו מופיע בטבע בצורתו המתכתית, אלא במצב מחומצן. המתכת מופקת באמצעות חיזורה או על ידי תגובה כימית עם מחזורים חזקים או על ידי אספקת אלקטרונים ישירה באלקטרוליזה (פירוק של אלקטרוליט באמצעות זרם חשמלי)