אילגון
תהליך האלגון (אנודייז) הוא תהליך פסיבציה אלקטרוליטי אשר מטרתו הגדלת שכבת התחמוצת על פני חלקים ממתכת.
שיטה זו משנה את טיב פני השטח של המתכת, ומקנה לה עמידות גבוהה לשיתוך ושחיקה מכנית.
לחץ כאן להמשך הכתבה בתחתית העמוד >>
תהליך האלגון (אנודייז) הוא תהליך פסיבציה אלקטרוליטי בו מעבים את שכבת התחמוצת על פני חלקים ממתכת – כלומר, החומר שעובר אלגון נהיה פסיבי - לא מגיב כימית עם הסביבה, כלומר הוא הופך עמיד יותר.
בעזרת תהליך האלגון משפרים את פני השטח של המתכת ומקנים לה עמידות גבוהה ורבת שנים לשחיקה מכאנית ולשיתוך (קורוזיה). ניתן לבצע אלגון במגוון רחב של צבעים למרות שהוא איננו כולל צביעה, ולכן אין סכנת קילוף.
זהו תהליך נפוץ בתעשיית האלומיניום והטיטניום, אך ניתן למצוא אותו בתעשיות ומוצרים אחרים בזכות התכונות האסתטיות שלו.
תיאור התהליך:
מטבילים את החלק המטופל באמבט של חומר נוזלי (בדרך כלל צבעוני) המוליך חשמל. החלק המטופל משמש כאנודה – אלקטרודה שלילית של מעגל חשמלי(מכאן השם "אנודייז"). בעזרת הזרם העובר נוצרת אלקטרוליזה (פירוק כימי של חומר באמצעות חשמל) והנוזל מתפרק לחלק שלילי וחלק חיובי, כאשר החלק החיובי "נדבק" לאנודה השלילית וכך נוצרת שכבה דקה ואחידה (בד"כ 10 מיקרון).
דוגמאות לאלגון:
אלומיניום:
אלומינה – תחמוצת אלמוניום - קשה ביותר, לא נוטה להתקלף ויכולת בידוד חשמלי גבוהה ביותר. משמשת לחלקים בעלי יכולת בידוד חשמלי.
תעשיית התעופה - בחלקים העשויים מאלומיניום מרבים להשתמש באלגון לפני הצביעה וההרכבה.
טיטניום:
אלגון טיטניום - משמש בשתלים דנטליים מתקדמים. בעזרת האלגון נוצרת שכבת טיטניום עבה יותר של טיטניום דו-חמצני בעלת טיב פני שוטח שונה מאשר אילו לא עבר אלגון. מעריכים כי שיטה זו משפרת את היציבות והעמידות של השתלים.
חלקים מושחלים – יש הטוענים כי אלגון משפר עמידות של חלקים שיוצרו בשיחול.
צבע – בעזרת אלגון ניתן להשיג מגוון רחב של צבעים, כאשר הצבע תלוי בעובי שכבת התחמוצת (שנקבע ע"י המתח בו בוצע האלגון). על ידי החזרי אור שונים החודרים וחוזרים דרך התחמוצת מתקבלים צבעים שונים.
למשל, בתעשיית התכשיטים והמדליות משתמשים באלגון הניאוביום, אשר בו יש מגוון רב אף יותר של צבעים המתקבלים ע"י מתחים שונים.
ניתן לזהות חלק שעבר אלגון באמצעות שיפשופו באצבע. היה והאצבע התלכלכה – אין מדובר באלגון אלא בצביעה רגילה